אודות לתת תקווה

אין הרבה מילים שמעבירות צמרמורת כמו המילה סרטן. רבים נמנעים להוציא את המילה המפחידה הזו מהפה. מי שמבקר במחלקות האונקולוגיות בבתי החולים, יבין אותם.

כבר שנים שמחלת הסרטן מטרידה את האוכלוסייה העולמית: היקפי המחלה, תסמיניה הנוראיים ושיעורי התמותה, מיצבו את הסרטן כאיום הגדול ביותר על המין האנושי בעולם. מעבדות ומחקרים מנסים למצוא את תרופת המאה למחלה הנוראה, רופאים רבים מחפשים את דרך המלך בטיפול בחולים, והחולים עצמם מחפשים כיצד להיפטר מהקללה הזו ששמה מחלת הסרטן.

למעשה, מחלת הסרטן איננה מחלה אחת אלא קבוצת מחלות המורכבת מלמעלה מ-200 סוגים שונים. מחלות הסרטן מאופיינות בהתרבות מהירה ולא מבוקרת של תאים בגוף.

DSCF3247

כל עוד ולא הומצאה התרופה למחלה, אין מנוס כי אם להעביר את הגוף בטיפולי כימותרפיה מתישים, שוחקים וכואבים ביותר. זקנים וצעירים, ילדים ומבוגרים, מאושפזים במחלקות מיוחדות ומקבלים בעירוי טיפול מייסר שאין לתאר.

זה לא נגמר בבעיה הגופנית. מי שניזוק בצורה ישירה מהמחלה היא הנפש. לא קל לשרוד מלחמה שכזו, מלחמת קיום ממש, מלחמה על כל רגע של חיים – ולהישאר שפוי. ככה זה באנשים בוגרים, על אחת כמה וכמה בצעירים.

צוות בתי החולים בארץ מסור בצורה מופלאה למאושפזים. מנהלי המחלקה, הרופאים והאחיות – המלאכיות בלבן, עושים הכל במשך יום וליל על מנת להילחם שכם אחד עם החולה ולנצח את הסרטן הנורא. משמרת אחרי משמרת, הם לא מניחים לפציינט ועושים הכול על מנת לנצח. אבל זה לא מספיק.

ההתמודדות הנפשית של כל מטופל עם מחלתו, שונה, אבל המכנה המשותף הוא שכל חולה חייב חיזוק נפשי רב כדי להעלות את המורל, להחזיר את הצבע ללחיים ולנצח את המלחמה.

כשהחולה הוא ילד רך המצב מחמיר פי כמה. כמה מייסר לראות ילד קטן שלא מכיר רוע מהו, נלחם באגרופים קמוצים בסרטן שרוצה להשמיד אותו. מי מסוגל להסתכל על ילד גלוח ראש שמחייך בין כל הצינורות ומצהיר בקול רם: אני אשרוד.

000063

תמיד הילד לא לבד. יש לו משפחה שעוצרת את מרוץ החיים, מניחה את כל העיסוקים בצד ומקדישה את זמנה על מנת לשדר לחולה את המסר: כולנו איתך יחד במערכה.

אבל במערכה הזו יש לא מעט אנשים שנשכחים בצד.

לפעמים זו עבודת ההורים שנעזבת, ויש לכך השלכות כספיות לא מעטות על חיי המשפחה השלווים. לפעמים מדובר בילדים אחרים במשפחה שתשומת הלב מהם יורדת והם מבחינתם משדרים אותות מצוקה. משפחה שלמה עלולה להיהרס.

ילדים רבים שבמשפחתם חולה מאושפז מתחילים לייצר בעיות משמעת ולימודים בבית הספר. להורים האומללים ששורפים שעות בבתי חולים נוצרה פתאום ‘חזית’ נוספת לטפל בה.

לוואקום הזה נכנסו המתנדבים המופלאים של ארגון ‘לתת תקוה’. הצלת החולים, עידוד האחים וההורים וסיוע למעטפת הקרובה, אלו חלק מהפעילות המרכזית שמגישים ב’לתת תקווה’ במשך כל השנה.

הפעילות המסיבית לאורך השנה מצילה נפשות, משקמת משפחות ונותנת תקוה לכל הרבה אנשים שרק אתמול חיו חיים שלווים ורגועים ולפתע אבדו את עולמם במחי בדיקה אחת.

מתנדבי ‘לתת תקוה’ סוגרים על משפחה מאושפזת ומעניקים לה סיוע וליווי ברמה היקפית מושלמת. הילד המתוק והחולה המאושפז זוכה להשגחה צמודה ולסיוע במה שנצרך, אחיו מקבלים עזר בשיעורי הבית, ויד תומכת בחיים השגרתיים שלא מפסיקים לרגע מחוץ לכותלי בית החולים, וההורים מוצאים אנשים יקרים שמובילים ותם בסבך הביורוקרטיה הישראלית הכה מרגיזה, סיוע במילוי טפסים, שאלונים וכל מה שנצרך. קרן אור בין כל החושך הגדול.

‘לתת תקוה’ מתפרס בבתי החולים בארץ ומתביית על המחלקות האונקולוגיות תוך זיהוי צרכי המאושפזים ומשפחותיהם. כל אחד מקבל תקווה עם הרבה הרבה עזרה.

000335

אנחנו בארגון מאמינים בתמריצים. לכן, הילד החולה יקבל מהמתנדב המלווה אותו שלל פרסים לעידוד מצב הרוח. אחרי כל טיפול וטיפול מקבל הילד פרס מיוחד אותו הוא בוחר מראש. גם אחיו הבריאים מקבלים מתנות על הישגים בלימודים. כי מה שהכי חשוב הוא לשמור על הלכידות המשפחתית למרות כל הקשיים.

הילדים החולים יוצאים מפעם לפעם למחנות הנופש של ‘לתת תקוה’. אין ילד שאושפז במחלקה קשה שלא שמע על המחנות המופלאים של הארגון. לא לחינם ישנה הסתערות המונית על כל מחנה ומחנה.

כדי שנוכל להמשיך לעשות זאת, אנו זקוקים לגב שלכם ולתרומה שלכם. אמצו לכם ילד חולה, אמצו לכם משפחה שמשתוקקת לחזור לחיים נורמליים. מיותר לציין כי כל עלות מחנות הכיף שלנו שמגיעה לסכומים אסטרונומיים הן אודות לתרומות ולהשתתפות של אזרחים יקרים שחרדים לזולת ורגישים לחברה.

הצטרפו אליהם! פתחו את הלב ותנו תקוה!